ממצאים שפירים בשדיים

ממצאים שפירים בשדיים, באופן טבעי, משחררים מאיתנו אנחת רווחה שיכולה להניע את כל טחנות הרוח בהולנד. שיר זה טוב, לא? זה לא ממאיר... אולם, יחד עם זאת, במקרים מסוימים, מסיבות שונות, עדיין יבוצע ניתוח לגידול שפיר בשד. מתי ניתוח לגידול שפיר של השד הוא כורח המציאות? מתי מטרתו היא מניעת התפתחות של תאים סרטניים בשד? בואו נדבר על ממצאים שפירים בשדיים, שהם, אם תרשו לנו להקדים את המאוחר, בכלל אינם "תמימים" כמו שנהוג לחשוב!

סוגי ממצאים שפירים בשדיים

קיימים מספר סוגי ממצאים שפירים בשדיים אשר למרות שמם, עדיין לא ניתן להיאנח בהקלה לאחר סימונם כ"שפירים". הם יידרשו מעקב, ואף, לעיתים, יצריכו ניתוחים לגידולים שפירים בשד.

הסוג הראשון הוא הציסטות בשד - ציסטה פשוטה מוגדרת כממצא שפיר ולא נחשבת כמהווה סיכון להתפתחות סרטן השד. אולם, יחד עם זאת, חלקן של הציסטות הנצפות באולטרה סאונד, אינן פשוטות כפי שנהוג לחשוב - הן מכילות דופן מעובה, תוכן עכור או מחיצות. לכן, הן מעוררות חשש וידרשו מעקב צמוד, שאיבה (FNA), ביופסיה (במחט עבה) או אפילו ניתוח להסרתן.

הסוג השני הוא פיברו-אדנומה- פיברו-אדנומה הינה גוש מוצק בשד שיזוהה במישוש ידני או בממוגרפיה. למרות שיש לה מראה מסוים אופייני באולטרה סאונד, בחלק מהמקרים תידרש דגימה בביופסיה (במחט עבה) על מנת לוודא כי אכן המדובר בגוש שפיר. מרבית הפיברו-אדנומות לא תצרכנה ניתוח לגידול שפיר בשד אלא במקרים בו קצב גדילתן מכתיב זאת או שהן כואבות. שינוי סרטני בפיברו-אדנומה הינו נדיר, אבל כבר תועד.

הסוג השלישי הוא לקטינג אדנומה - סוג אדנומה זו מקושר להריון ו / או הנקה. לרוב, הגידול השפיר מצמצם את גודלו לאחר לידה או בסיום תקופת ההנקה, אבל, בחלק מסוים מהמקרים האדנומה גדלה בקצב. כך שעל מנת לשלול הימצאותם של ממצאים ממאירים, תידרשנה בדיקות אולטרה סאונד, ביופסיה ואפילו הסרת האדנומה בניתוח (וזאת, על אף ההיריון או ההנקה).

בשורה התחתונה - ממצאים שפירים בשדיים אולי אינם ממאירים כרגע, אולם גם הם מחייבים מעקב והתייחסות רצינית!
 
 
 

לייעוץ וקביעת תור
מלאי את הטופס