גוש בשד (איך זה מרגיש)

אחד הפחדים הגדולים של כל אישה הוא גילוי גוש בשד.
בגלל השכיחות הגבוהה של סרטן השד, אצל נשים רבות מתעורר מיד החשש שמדובר בגידול סרטני, אבל חשוב לדעת שמרבית הגושים שמתגלים בשד הם דווקא בעלי אופי שפיר, כלומר אינם סרטניים, ואין סיבה לדאגה.

גוש בשד יכול להופיע בכל גיל מפני שרקמת השד מגיבה לשינויים הורמונליים התלויים גם במחזור החודשי, בגיל הפריון, בהריון או הנקה ובגיל המעבר. השדיים עוברים שינויים רבים במהלך החיים כתוצאה משינויים הורמונליים, גיל ותנודות במשקל הגוף. גם מבנה השד לא זהה בין כל הנשים, ויש מי שהשדיים שלה יותר גבשושיים, גדושים או בעלי רקמה צפופה יותר מאחרות. תחושת כאב או גודש בשדיים יכולה לנבוע גם מנטילת גלולות, מבעיות הורמונליות או מציסטות בשד.

איך מרגיש גוש בשד?

רוב הגושים הממאירים יהיו נוקשים, לעתים השוליים שלהם יהיו מחודדים ולא אחידים. גושים גדולים יותר יכולים להיות דבוקים לשריר ויהיה קושי להניעם, חלק מהגושים יהיו קרובים לעור ואף בהדרגה עלולים לחדור לעור וליצור מעין פצע עורי בעל מראה כיבי. גושים בעלי אופי אלים יותר לעתים דווקא בעלי מראה עגלגל ומרקם חלק.
הגוש הממאיר יילך ויגדל בהדרגה.
רוב הגושים יהיו באיזור החיצוני העליון של השד, אך יכולים להתהוות בכל נקודה בשד.

בלוטות מוגדלות בבית השחי יתבטאו באי נוחות ובגוש עגול - נייד לרוב. לעתים מספר גושים בתוך בית השחי המייצגים בלוטות לא תקינות. חלק ניכר מהגושים לא יגרמו לכאב בשד, אך בהחלט גוש כואב יש צורך לבדוק.

הגוש עשוי להתגלות במישוש עצמי, בבדיקה ידנית שגרתית של כירורג/ית שד וגם בבדיקת רנטגן, ממוגרפיה או אולטרסאונד שד. ברוב המקרים לממצאים לא תהיה חשיבות קלינית והגוש ייעלם או שלא יצריך טיפול, אבל כדאי להתייחס בחשדנות ולברר לעומק כל גוש חדש המופיע בשד, גם בשביל השקט הנפשי וגם בשביל הבריאות: אם כן מדובר בגוש סרטני - ככל שהמחלה מאובחנת בשלבים מוקדמים יותר, כך עולים סיכויי הריפוי.

הצעד הראשון: בדיקת שד אצל מומחים בכירורגיית שד

כאשר מגלים גוש בשד, ההמלצה הגורפת היא לפנות לרופא או רופאה כירורגים המומחים בכירורגיית-שד על מנת לערוך בירור. מומלץ למצוא כירורג/ית שד שתרגישי בנוח לעבור אצלם בדיקה גופנית, לשאול אותם את כל השאלות שיש לך ולקבל מהם את המידע שיעזור לך לקבל את ההחלטה הנכונה והמתאימה ביותר עבורך.

בפגישת הבירור תתבצע בדיקת שד קפדנית וייערך איסוף נתונים מלא, הכולל רקע אישי של ממאירות שד, היסטוריה משפחתית של סרטן השד כדי להעריך גורמי סיכון, שימוש בטיפול הורמונלי, גושים בעבר ועוד.
כבר בבדיקה הידנית ניתן להבחין בין שינויים בשד שאפשר לשלול כסרטניים, לבין שינויים שדורשים אבחון יותר מעמיק. בעת מישוש גוש בשד יכול/ה כירורג/ית השד לאפיין את גודלו, מרקמו, מיקומו, ועם זאת האפיון הסופי ייקבע לאחר הערכה בדימות מכוון לשד - ממוגרפיה או אולטראסאונד, בהתאם לגיל, לסיפור המשפחתי ולממצאי הבדיקה הידנית. אם יהיה צורך תבוצע גם בדיקה פתולוגית בתהליך ביופסיית שד.

בירור מכוון לאפיון גוש בשד

בדיקות דימות מאפשרות לראות תמונה של המתרחש בתוך איברים פנימיים, ויכולות לעזור לאפיין את הגוש מבחינת גודל, צורה ומאפיינים נוספים. ישנם 3 סוגים של בדיקות:

ממוגרפיה - מכשיר הסורק את השד בדומה לצילום רנטגן מכמה כיוונים, ועוזר באבחון מוקדם של סרטן השד בעזרת גילוי גושים פתולוגיים, הסתיידות בשד או סמיכות חריגה באזורים מסוימים בשד. אופציות מתקדמות כעת הן ממוגרפיה תלת ממדית (טומוסינטזיס) וממוגרפיה עם הזרקת חומר ניגוד.

אולטרה סאונד (US, סונר) - מכשיר הסורק את הממצאים בעזרת מתמר המונח על השד, ללא קרינה כלשהי, ויכול לאפיין את מראה הממצא. בדיקת אולטרה סאונד יכולה לזהות ממצאים גם בשד בעל רקמה צפופה, והיא מבחינה בין מוצק לנוזל ובין מראה שפיר וסדיר למראה גס וחשוד כממאיר.

MRI שדיים - מכשיר המשתמש בסורק מגנטי על מנת לזהות את מרכיבי השד. הוא חשוב בסוגים מסוימים של סרטן השד, משמש ככלי מעקב בנשים בסיכון גבוה ועוזר לאפיין ממאירות ושלילת ממצאים נוספים לפני התערבות ניתוחית. ב- MRI נעזרים גם בשלבים מתקדמים יותר, על מנת לראות תגובה לטיפול לממאירות.

לאחר תום הבירור מתקבל סיכום של ההדמיה עם תיאור ופיענוח של הבדיקה על ידי רופא/ה רדיולוג/ית. תוצאות תקינות בבדיקה יצביעו על כך שלא נתגלה ממצא חשוד או שזוהה גידול שפיר, אך אם הגוש יימצא כחשוד - הרופא/ה הכירורג/ית המטפל/ת ימליצו על לקיחת דגימה (ביופסיה) מהגוש.

ביופסיה מגוש בשד:

ברוב המקרים כאשר הגוש נצפה באולטרסאונד שדיים, מומלץ על ביופסיה - לקיחת דגימה קטנה של רקמה מהממצא החשוד לבדיקה מיקרוסקופית. הדגימה נלקחת בשאיבה בעזרת מחט המכוונת בהנחיית אולטרה סאונד, ומבוצעת תחת הרדמה מקומית. בדרך כלל היא עוברת בקלות רבה, ולעתים מופיעים כאבים במיקום השאיבה או שטף דם מקומי. לעתים נדירות יכול להיווצר במקום זיהום משני המתבטא באודם מקומי וחום.

סוגי ביופסיות:

1. ביופסיית TRU CUT - ביופסיית מחט עבה המבוצעת באולטרה סאונד ומשמשת למרבית הביופסיות.
2. דקירה במחט עדינה (FNA – FINE NIDDLE ASPIRATION) - ביופסיה שמבוצעת פחות בימינו, משום שכמות החומר מועטה ומקשה על זיהוי ולכן מספקת מידע חלקי בלבד. עוזרת בדגימת נוזל לבדיקה או בשאיבת ציסטה.
3. ממוטום - ביופסיה בשיטה חדשנית המבוצעת בממוגרפיה ומתאימה לממצאים שאינם נראים באולטרה סאונד, בהם ממצאים קטנים של הסתיידויות חשודות בשד.
4. ביופסיה תחת MRI - המבוצעת לממצאים הנראים רק ב-MRI.

בבחירת השיטה המתאימה ביותר לביצוע הביופסיה נלקחים בחשבון גודלו ומיקומו של הגוש, מבנה השד ומאפיינים נוספים המשתנים בין אישה לאישה.

לאחר הבדיקה הדגימה נשלחת למכון הפתולוגי ושם מביטים תחת מיקרוסקופ בממצאים ומבצעים צביעות שונות לבירור הממצא. התשובה מגיעה לאחר מספר ימים ועד ל-3 שבועות בדרך כלל. המידע שמתקבל מן הבדיקה הוא מפורט מאוד וכולל את מאפייני הגוש. מרבית מהגושים הנדגמים הם בעלי אופי שפיר, אך מקצתם ממאירים וזקוקים להסרה ניתוחית והמשך טיפול לפי הצורך.

גוש בבית השחי - האם יש חשש לסרטן?

בבית השחי קיימים באופן טבעי גושים, אלו הן בלוטות הלימפה המתגוררות שם ומהוות כלי עזר בפינוי הפסולת מהזרוע ומהשד. יש כ-30 בלוטות לימפה ואם יש הליך דלקתי ביד או בשד הן עתידו תלהתנפח, בהליך דלקתי הן לרוב גם רגישות למגע.
סרטן, ובכללותו סרטן השד מטרתו לשלוח גרורות. בשד הדרך היא מכיוון בלוטות הלימפה לשאר חלקי הגוף. כלומר שממאירות שד שלא הגיעה לבלוטות, בסבירות נמוכה מאד ליצור גרורות מרוחקות בשלד/כבד ריאות ומוח שהם יעדי סרטן השד העיקריים הגרורתיים.
אם מופיע גוש בבית השחי יש חשיבות גדולה לבירור. הבדיקה הטובה ביותר היא אולטרסאונד בה נוכל לראות באם יש עיבוי של הקורטקס שיכול להעיד על חשד לממאירות. השלב הבא בבירור גוש בבית השחי היא ביופסיה אשר נעשית בשיטת טרוקאט.
מרבית הגושים בבי תהשחי יהיו שפירים, אך כאשר גוש ממאיר בשד ובלוטה חשודה, סיכוייה לממאירות גבוהים למדי.
אם תהיה שלישית לרוב תיבדק במהלך הניתוח בשיטת בלוטת הזקיף, שיטה בה מזריקים חומר רדיואקטיבי סביב הפטמה לבירור התחנה הראשונה של הבלוטות בבית השחי, שתזעזור לנו לבחור את הבלוטות החשודות ביותר בבית השחי, וכך נוכל להימנע מכריתת בלוטות נרחבת.

 

נכתב על ידי  ד"ר סמדר פקר ניר

Comments for this post are closed.